- E=mc² – יסודות החסידות מתבטאים בפיזיקה המודרנית
איך מסבירה הפיזיקה את אחדות ה’?
הנוסחא E=mc² היא מהנוסחאות המדעיות המפורסמות ביותר. מעבר לקיצור וקלות הקליטה שלה, יש לכך סיבה אמיתית – הנוסחא הזו מבטאת בקיצור נמרץ גילוי משמעותי ויסודי ביותר בפיזיקה המודרנית, חוק טבע בסיסי אודות מהות המציאות: E מסמלת אנרגיה (Energy), m מסמלת מסה (mass), וה-c מסמלת את מהירות האור (כ-300,000 ק”מ בשניה), אותה מעלים בריבוע (c²). הנוסחא מלמדת שבכל מסה, בכל חומר גשמי בעל משקל כלשהו, יש כמות עצומה של אנרגיה. היחס הוא שעל כל גרם מסה יש גרם כפול מהירות האור בריבוע (מספר שבתפיסה האנושית הוא אינסופי) אנרגיה. מעבר לחידוש הרעיוני שבכך, יש לגילוי הזה גם השלכות פרקטיות, והוא חלק חשוב מהידע שהביא לפיתוח האנרגיה האטומית.
מה המסר הפנימי הטמון בנוסחא הזו? בכל ידע מדעי אפשר וצריך למצוא ‘ניצוץ’ קדוש ומסר פנימי, וכשמדובר בנוסחא שהפכה לאחד מסמלי המדע המודרני – הניצוץ הטמון בודאי נעלה וחשוב עוד יותר.
כח הפועל בנפעל
בתחילת שער הייחוד והאמונה בספר התניא מלמד אדמו”ר הזקן שכל הנבראים קיימים מכח הדיבור האלקי המהווה אותם. למען האמת, מגלה אדמו”ר הזקן, המציאות כולה אינה אלא דיבור אלקי – עשרת המאמרות בהם נברא העולם מתפרטים לריבוי העצום של הנבראים השונים וממשיכים להוות ולקיים אותם בכל רגע. ללא הכח האלקי המלובש בכל נברא היה הנברא חוזר לאין ואפס, כפי שהיה לפני הבריאה.
הרעיון הזה אינו קל לתפיסה ולחוויה. אנו מורגלים לתפוס את המציאות כדבר מוגמר, יציב וסטטי, ולא כדיבור אלקי המהווה אותו בכל רגע יש מאין. על אדמו”ר הזקן עצמו מסופר שברגעי חייו האחרונים הביט אל התקרה ושאל את נכדו (לימים – אדמו”ר הצמח צדק) מה הוא רואה. הנכד השיב שהוא רואה את התקרה, ועל כך השיב אדמו”ר הזקן: אני רואה את כח הפועל בנפעל – התקרה אינה אלא דבר ה’ המהווה אותה בכל רגע.
והנה, הגילוי שבכל מסה טמונה אנרגיה עצומה היא המחשה נפלאה ומובהקת לתפיסה היסודית הזו של פנימיות התורה: בכל פירור חומר גשמי יש המון אנרגיה ש’מחזיקה’ ומקיימת אותו, ולכן כאשר מפרקים ומבקעים את החומר (כמו בביקוע גרעיני) משתחררת האנרגיה שהחזיקה וקיימה אותו. למעשה, כפי שעולה מהמשוואה, החומר אינו אלא אנרגיה עצומה שהתגבשה והתעבתה לכלל חומר. העולם כולו אינו אלא אנרגיה שמופיעה בצורת חומר גשמי.
כמובן, האנרגיה המדוברת בפיזיקה גם היא אנרגיה פיזיקלית, ולא כח אלקי, אבל הרעיון הוא זהה: הגשמיות אינה סוף פסוק, ואינה מקובעת ונוקשה (ואפשר אף להמיר חומר לאנרגיה, ועקרונית גם להיפך). החומר הוא התגלמות הכח – הכח הפיזיקלי או הכח האלקי.
זו דוגמא מופלאה כיצד גילויי הפיזיקה ממחישים ומקרבים אל השכל האנושי את הרעיונות העמוקים והרוחניים של פנימיות התורה.