1. תיקון האבולוציה: בחירה חופשית והשגחה פרטית

האם יש תיקון לאבולוציה?

מאז נוסחה והתפרסמה תיאוריית האבולוציה של דרוין, לפני יותר מ-150 שנה, נחשבה ונחשבת האבולוציה לחזית סוערת במיוחד של יחסי דת ומדע. לא בכדי היא מהווה רכיב חשוב בהשקפת העולם החילונית והחומרנית שהתפתחה במאה העשרים (ועד היום). תיאור התפתחות העולם באופן אקראי ועיוור ‘הוציא מהתמונה’ את בורא העולם, ושלל את קיומה של תכלית ומטרה לעולם.

האם יש תיקון לאבולוציה? האם יש תפיסה אבולוציונית שיכולה להתאים לאמונה ולתורה?

ובכן, הדבר אפשרי. הנקודה העיקרית אותה צריך לשנות היא האקראיות: אם מבינים שהתהליך האבולוציוני אינו אקראי ועיוור, אלא מכוון וחותר לתכלית מסוימת, אפשר לקבל את התיאור האבולוציוני כחלק מהשקפת עולם אמונית. אין כאן המקום להאריך, אך בעשורים האחרונים הולכת ומתבססת בעולם המדעי תפיסה הטוענת שהאבולוציה אינה מקרית כפי שחשבו בעבר, והשינויים והמוטציות בקרב היצורים נוצרים על ידם באופן מכוון.

שיתוף פעולה הדדי

לא נאריך כאן בהסבר התפיסה המדעית המחודשת (אפשר לקרוא על כך בקצרה למשל כאן), אלא בעקרונות התורניים העולים ממנה. כידוע, אבולוציה מורכבת משני חלקים – מוטציות ושינויים בקרב היצורים וברירה טבעית ה’מעדיפה’ שינויים מסוימים – אלה שמתאימים יותר לסביבה ומסייעים ליצורים להתקיים בה.

במבט תורני רחב, שני הגורמים האלה משקפים שני עקרונות יסוד בהשקפת עולם אמונית: השינויים אותם פועלים היצורים מגלים ומבטאים את עוצמת הבחירה החופשית – היכולת של הנבראים לחולל שינויים, להשתנות ומתוך כך לשנות את העולם. לא כל יצור בוחר במודע כמו אצל בני אדם, אך השינויים והמוטציות – במיוחד החיוביים והמועילים שבהם – נוצרים במכוון, וממילא מגלים את עוצמת היכולת אותה העניק הבורא לנבראים.

בעינים אמוניות, הברירה הטבעית משקפת את ההשגחה האלקית המדויקת, המשנה את תנאי הסביבה כך שדווקא תכונות מסוימות תישרודנה ולא אחרות. ‘לחצי הסביבה’ הפועלים ומשפיעים על היצורים הם הכלי באמצעותו מכוון ה’ את כיוון ההתפתחות ובורר את ההתפתחויות הרצויות בעיניו.

אם כן, תיאוריית האבולוציה מלמדת שהעולם מתפתח בשיתוף פעולה הדדי בין הבורא לבריאה: הנבראים פועלים שינויים והתפתחויות, הבורא מעדיף ובורר את הרצויים בעיניו, וכך מתעלה העולם ומתפתח. במקום עולם קר, סתמי ואקראי, עולה תמונה של יקום חי ותוסס, בו כל השותפים לוקחים חלק בקידום העולם ושכלולו. את תמונת העולם הקדומה, לפיה הבורא לבדו פועל בבריאה (וגם זאת במשך ששה ימים בראשית ההיסטוריה בלבד), מחליפה תיאוריית האבולוציה בתפיסת קיום המינים והתפתחותם כפעולה מתמשכת וכבחירה הדדית של הבורא והנבראים.

מתוך ספרו של הרב גינזבורג על אבולוציה, “נעשה אדם”.